צייר. נולד באיטליה. עלה ב-1939. בשנים 1928-1929 למד באקדמיה "סן-לוקא", רומא. ב-1935-1938 למד ציור באקדמיה לאמנות פירנצה. השתלם באמנות בצרפת, בלגיה והולנד. היה מורה לתולדות האמנות בסמינר למורות לציו, תל אביב. השתייך לקבוצת "אופקים חדשים" בציור הישראלי. בשנים 1958 ו-1960 הציג תערוכות יחיד במוזאון תל אביב- ביתן הלנה רובינשטיין; ב-1965 הציג במוזאון ישראל, ירושלים. ב-1970 קיבל פרס על פועלו באמנות הפלסטית מטעם ממשלת איטליה; ב-1982 פרס אמנות על שם דיזנגוף. הציג בביאנלה לאמנות בוונציה. בתחילת דרכו צייר לואיזאדא דיוקנאות רומנטיים, דוממים וכדים ארוכי צוואר. עם הזמן, דרך חיפושים העביר הלכי רוחו לשפת המופשט.