אהרון גלעדי, 1907 - 1993

צייר. נולד ברוסיה. עלה ב-1929. בשנים 1923-1926 למד באקדמיה לאמנות בלנינגרד. ממייסדי קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. ב-1949 השתתף בתערוכות הראשונות של קבוצת "אופקים חדשים" בתל אביב. "כל ציור שלי מגלה את האדם קשור לאדמה ולעבודה. מרכז הציור מוקדש לאם, לאשה המטפלת בילדיה" כתב גלעדי באחד מקטלוגיו. ציורו מאוכלס בדמויות רבות, מגושמות ומסורבלות, חסרות קלסתר, המביעות מתח עצור כאילו חרדות לגורלן. "גלעדי נמנה זה שנים עם טובי הציירים בישראל" כתב א. קולב, בשעתו מנהל מוזאון תל אביב, בקטולוג לקראת תערוכה מיצירות האמן. בשנים 1948 ו-1954 קיבל פרס אמנות על שם דיזנגוף. ב-1967 הציג תערוכות רטרוספקטיביות  במוזאון תל אביב, מוזאון לאמנות חדשה, חיפה, מוזאון "בצלאל", ירושלים ובמשכן לאמנות בעין-חרוד. ב-1957 השתתף בביאנלה של סאן-פאולו. בשנת 1991 הציג תערוכת "שמנים ואקוורלים" במוזאון באר-שבע לאמנות; ב-1992 - "אהרון גלעדי - מוקדם ומאוחר" תערוכת ציורים בבית ראובן בתל-אביב ליובל ה-85 של הצייר.